24/10/08 הספד מההלויה- אופיר פ.- בת דודה

 
הילה נסיכה שלנו אהובתינו,
איך אפשר להתחיל לכתוב מכתב שלעולם לא העלינו על דעתינו שנכתוב לך. היית ההילה של משפחתינו המפוארת. זוהרת, מלאת שמחת חיים, אהבת אין קץ למשפחה, חכמה, שנונה, טובת לב, אמא למופת, בת מסורה ואוהבת.
באנו ללותך בדרכך האחרונה, לחלוק לך ולילדיך כבוד, הכי גדול שבעולם!
מה נספר עליך, כל מילה תהיה קטנה מידי לתאר את מי שאת עבורינו.
היית פרח נדיר ביופיו. טוב ליבך היה הדבר הראשון בו מבחין אדם זר, חרוצה, פרפקציוניסטית, משקיענית.
סיימת תואר שני במשפטים בציונים גבוהים, יצאת לקורס קצינות בהריון ולא ביקשת הקלות מיוחדות. סיימת את הקורס בהצלחה יתרה.
כל דבר שלקחת עליך עשית בצורה מושלמת. הבאת לעולם שני ילדים מושלמים, יפי תואר!
יובל שלנו, ילד בן שנתיים - דיבר בשפה עשירה, שר, היה עליז, שמח, נשמה טובה כמוך. לכל מקום שהגיע היה מרכז הבמה - "שחקן" , שר ורקד. ילד שהוא גוש של חיוכים ואהבה אליך ולמשפחה. הוא ריתק והצחיק את כל מי שנמצא מסביבו. ספר עד 10 בקלות, שר את שירי חג סוכות ואפילו הכיןשרשרת לסוכה והוא רק בן שנתיים!
לפני שישה שבועות בלבד, הבאת לעולםאת ביתך ירדן. בובה יפהפיה, ילדה טובה, אוכלת וישנה בזמן. התלבטנו איזה שם לתת לה ולבסוף החלטת שירדן הוא שם הולם. יובל וירדן - שני מקורות מים. סמל לזרימה , לשפע. ואכן, היתה זרימה של אושר צרוף שנפל בחלקנו.
היינו משפחה מאושרת. האושר הגדול ביותר שנפל בחלקינו היה להיות אחד עם השניה. משפחה מלוכדת, מסורה כפי שלא היתה מעולם....עד אתמול. בבוקר בו נגדע האושר בצורה כה אכזרית, הזרימה פסקה מבלי שנסכים, שניתן רשות, שנבין למה ומדוע?
3 מלאכים נקטפו בדמי ימיהם, במלוא הדרם ואנו מסרבים להתנחם.
המכתב הזה אליך, הילה שלנו, נשמה טהורה ימשיך להיכתב עוד ימים רבים, חודשים, שנים. הוא לא ייפסק לעד!
נדבר אליך כל הזמן, נחשוב עליכם, ננצור אתכם, נאהב אתכם לנצח! אותך, את יובלי וירדני. אתם תלוו אותנו בכל שעה, בכל דקה.
באהבה רבה אופיר ורעות
בשם אמא, אבא, דניאלי, גל רות, עומר, ליאן וכל בני המשפחה המורחבת.