לשלושים- ממיכל

 
הילול שלי,
היית תמיד תהיי עבורי מקור האהבה, הטוב והשלמות.
כל בוקר שאני מתעוררת אני בודקת מחדש אם אותו הבוקר המקולל לא היה אלא חלום זוועה...
היית שרה לי תמיד "לא לא אל תדאגי גם כשעצוב לך יש לך אותי.." ולא תשירי לי עוד.
בכל חלק חשוב היית בחיי, היית שם, תמכת הבעת את דעתך הנחרצת, לעיתים עד כדי בכי והיית אומרת "את אחותי, עבורך אני רוצה הכי טוב" כמו שרצית עבור כולם.
והענקת לי כל כך הרבה מתנות בחיי, כשכל הזמן עצם היותך זו הייתה המתנה הכי גדולה שיכולתי לבקש לי.
שאלת אותי לילה לפניי "מה את רוצה ליום הולדת?" ועניתי לך "הילול, רק תבואי לחבק ולנשק אותי וזהו" ואפילו את זה לא הספקנו.
נערמות תמונות וזיכרונות מכל קצוות עולם איתך וישנה תמונה שבה נפצעתי ואת טיפלת בי, החזקת רותי ולא הסרת את עינייך ממני עד שנרדמתי. כזה אדם היית, דואגת לכולם, שלכולם תמיד יהיה טוב ובייחוד לילדייך.
היית אמא בכל רמך אברייך וכל כך נהנית מזה, בהריונות, בלידות, בטיפול ובדאגה להם.
אני מאמינה שגם עכשיו את עמם, שומרת עליהם באצילות אותה אצילות המייצגת את האמת שבך תמיד.
שלך תמיד,
מיכל