הילה- ללי, יובלי וירדני!/ אמא וסבתא

 
עברו שנתיים,
שנתיים קשות מנשוא!
כל שניה עוברת כשנה ולא נשאר מאום.
נשארו רק זכרונות.
זכרון של ההריון שלך - הילה,
זכרון כשילדתי אותך – הילה,
זכרון שלך הילה , כתינוקת, כילדה שמנמונת.
זכרון שלך הילה, כנערה מתבגרת וחייכנית,
זכרון שלך הילה, כחיילת ובחורה יפה,
זכרון שלך הילה , כסטודנטית.
זכרון של ילדה ונערה מקסימה שכל כך אהבה את אמא שלה, המשפחה ואת החיים.
זכרונות ללא סוף.
והזכרון הגדול ביותר שלך – כאמא!
אמא מושלמת ליובלי ומאוחר יותר לזמן קצר מאד לירדני.
זכרון מיובלי, עם הקול המתוק ,
קורא בקול רם "טטה ציפי"
הדיבור המושלם בגיל כה צעיר.
ומירדני – אפילו זכרון של חיוך ראשון, לא נשאר לי,
לא זכיתי!
הילה שלי!
אני לא מסתפקת בזכרונות,
אני כל כך רוצה אתכם!
אתם כל כך חסרים! והכאב קשה מנשוא!
הילה , יובלי וירדני !
בבקשה, בבקשה בבקשה !!!
עוד דקה, עוד שניה קצרה,
עוד חיבוק, עוד נשיקה!
רק פרידה !
אנחנו לא יכולים להשלים עם חסרונכם!
וקשה מאד בלעדיכם!
באהבה הגדולה בעולם
אמא וסבתא שלכם , כל הזמן!
גם כשאתם לא כאן איתנו!
אבל בליבנו לעד!